<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן של"א</h1>
<h2>דף עד:</h2>
מבוי שצידו אחד גוי וצידו אחד ישראל ושאר המבוי פתוחין לו חצרות ישראל וחצרו של ישראל זה וגוי זה אינן פתוחות למבוי אלא פתוחות לצד אחד (אחר) ויציאתו של ישראל זה לצד יציאתו של גוי זה ונעשה יחיד (הרבה) במקום גוי ושאר בני מבוי לא חזו ליה (דיציאתו) [דיציאתן] דרך המבוי אין מערבין בני אותו המבוי ישר' דרך חלונות שבין חצירו או בין ביתו לביתם להתירו לאותו ישר' דרך פתחים שלהן למבוי. וכיון דלא מערבי ליה פותח פתחו למבוי ומשוי ליציאתו בהדייהו כדי שיערבו לו ולא ליהוי יחיד במקום גוי. והאי דנקט צידו רבותא נקט דכל שכן אם ישראל וגוי לצד אחד יושבין. אמר אביי לרב יוסף אמר רב אפי' חצר שצידו וכו' כמו גבי מבוי אמ' ליה אין דאי לא אמר מאי. ואביי מהדר אי לא אמר רב בחצר כך הוה אמינא טעמא דרב דקסבר אין מבוי ניתר בלחי וקורה אלא אם כן בתים וחצרות פתוחין לתוכו והכי פיר' מבוי שצידו אחד גוים הרבה וצידו אחד ישראל הרבה אין מערבין אותו המבוי בחצרות הפתוחות לו זו לזו דרך חלונות להתירו למבוי זה על ידי לחי וקורה דרך פתחי החצרות למבוי דכיון דעירוב הישראלי' הוו להו חד חצר והגוים שמצד אחד לא הוו דירה ואין כאן אלא חצר אחת. אלא לא ליעירבו והוו להו חצרות דכיון דלא ערוב הוו להו תרי כדפרישית לעיל. ותרתי למה לי צריכא וכו'. והא דנקט חלונות משום דאיבעי למימר פתחים אצל מבוי. דבין בתים ובין חצירות עושין חלונות אבל בין חצרות למבוי עושין פתחין שהוא דרך יציאתן.
